טיסה תל אביב - מוסקבה

יצאתי מהמכונית ליד בניין שדה התעופה, העמסתי את התיקים והקופסה הענקית עם האופניים על העגלה, והלב דפק לי. לאן אני נוסע? פתאום כל המיזם הזה נראה לי גדול, הרבה יותר גדול ממני. עוד לפני שלושה ימים ישבתי בדירה שלי בחמימות ובנוחות, ועכשיו, בעוד שלושה ימים, אני אדוש בפדלים בחום, איפשהו בפריפריה של הוקיידו. לאחר שנפרדתי מאחי, צעדתי לעבר הבניין אל שדה התעופה.

על הקופסה עם האופניים נאלצתי לשלם עוד 50$. מסתבר שהובלת אופניים חינם, אם לא נמצא עליה עוד מטען. את זה לא לקחתי בחשבון. הרגשתי כמו מפגר מוחלט כשהעברתי גאדג'טים ואלקטרוניקה רבים מתיק לתיק. מלבד הטלפון והמחשב הנייד יש שם מכונת גילוח חשמלית, נגן, מצלמה. לכל אחד יש כבל משלו, מטען, סוללה - לא אוהב להרגיש כמו איש אלקטרוני כזה. יש עוד GPS-טרקר, מהספונסר לגישה לאינטרנט וקשר עם העולם החיצון בשטח יפן - פורטל EX-ROADmedia. הטרקר הזה יאפשר לעקוב בזמן אמת, על המפה, אחר התנועות שלי, לשלוח SMS-ים לקרובים ואות SOS במידת הצורך.

כאן תוספת קטנה למעוניינים בהובלת אופניים. את האופניים צריך לארוז בקופסה לאחר שמורידים את הגלגלים מראש. אחר כך, ברישום, יבקשו מכם לקחת אותם לדלפק המטען הגדול, ורק בנחיתה תצטרכו לברר איפה נותנים מטען גדול. את האופניים שלי בשרמטיבו קיבלתי בפינה הכי קיצונית של אולם המטען - פשוט הוציאו אותם מהדלתות. ברישום העובד סירב לרשום מטען עד ליעד הסופי, נאלצתי להפקיד אותו במתח חפצים ליום. למרות שבטלפון בחורה מאירופלוט אמרה שזה אפשרי, גם אם אני נשאר יממה במוסקבה.

בדרך כלל יש לי מזל עם נוסעים מעניינים, הפעם לא הוצאתי מילה. מעל האוזן השמאלית ישב לי זוג שיכור - בחורה שמנה ובחור זקן עם כובע בעל קול של ג'יגורדה. הוא מקלל אותה ומאיים להפקיד אותה בגן החיות. — תכניס את הלשון שלך לפה, — היא עונה לו. כנראה היא רצתה שהוא ישתוק. גם אני מאוד רציתי את זה. מימין יושבת אישה בגיל ומתלהבת לקרוא ספר. "אה את כלבה, — חשב פיודור." קראתי את השורה הזו מהספר והחלטתי פשוט לנסות להירדם.