אונסן, גשם, יפני

כניסה לאונסן עולה 350 ין. צריך לתחוב כסף למכונה, לקבל כרטיס ומייד לתת אותו לאדם שעומד לידך. בכניסה לחדר ההלבשה חולצים נעליים. גם אני עושה ככה, חולץ נעליים, לוקח אותן בידיים ושם על המדף בסל. השלב הראשון עבר. נכנס לחדר ההלבשה. אוקיי, פה צריך להתפשט לגמרי, זה לא מסובך. הלאה אני לא זוכר מה הסבירו לי, מנסה לצפות במה שהיפנים עושים. בתוך האונסן יש ארבע אמבטיות, וליד הקיר מדרגה עם אגנים ומקלחת הממוקמת נמוך ברמת המותניים. כל מי שנכנס איתי מתיישב על שרפרף ומתחיל להתרחץ. גם אני עושה כך, מרגיש עליי מבט של "ועדת קבלה". בכלל אני היגייני, והולך למקלחת הרבה, אבל כמו כאן, רק דירה לפני השנה החדשה מנקים ככה. עברו עשר דקות. אלה שנכנסו איתי עדיין לא קמו מהשרפרפים, גם אני לא מעז לקום. שטפתי בין אצבעות הרגליים פעם שנייה, עברתי על כל פינה וחור, יושב, זוכר איפה עוד אפשר לשטוף. לא חוסך לא מים ולא סבון. לבסוף היפני לידי קם, הסתכלתי עליו במבט כאילו "מוקדם לך חבר" ממשיך להתרחץ. אחר כך קמתי בעצמי. ניגש לאמבטיה החמה, מלאה במים ירוקים, יושב. עברתי.

פה יש סאונה, אמבטיה עם מים קרים כקרח, אמבטיה עם מים חמים ומלחים. יפנים מחליפים בין מים קרים לסאונה, גם לי הרעיון הזה נפל בחן. אבל ככה לקפוץ מבושל למים קרים אני עדיין לא יודע. נכנס עד הברכיים ומכוון את עצמי, יפנים צוחקים.

הודעה: מחליף מגבת גדולה בקטנה לאונסן.

"ואז התחיל הגשם...". פעם אחת, בבית הספר, כבר שאלתי את המשפט הזה מהמינגווי. המורה הכריחה אותי לכתוב מחדש את החיבור. אמרה שאסור להתחיל סיפור עם "ואז התחיל הגשם", צריך בהכרח לכתוב מה היה לפני זה. — טוב, המינגווי כתב ככה. — הנה כשתהיה המינגווי, אז תעשה מה שאתה רוצה, אבל חיבור בית ספר צריך לכתוב נכון. בקיצור, הלכתי לישון, וכשהתעוררתי, הגשם היכה על האוהל.

הוא לא היה חזק. כאלה טיפות קטנות ונדירות עם רמז על קביעות. לחות מגעילה חודרת בכל מקום. לאוהל לנעליים... הכל נראה רטוב. שכבתי באוהל עד תשע בבוקר. בכלל לא רציתי לצאת. אבל הנה האופנועים האחרונים באתר הקמפינג הניעו מנועים, רוכבי אופניים התחילו להתארגן, ולהיות בלחות הזאת ובחוסר נוחות לבד מדכא פי שניים. הייתי חייב להתארגן. עכשיו אני רטוב רשמית. גשם יורד מלמעלה, ומלמטה מתיזות ברזים מתחת לגלגלים. שטיפה למכונית - לא פחות. כשהגעתי לעיירה Hanatonbetsu, הלכתי לקנות אוכל ושקיות לרגליים. בלי נעליים יותר חם מאשר בגרביים רטובים, יושב על קופסת פלסטיק מבירה, אוכל בננה, שותה קפה. המוכרת הוציאה עודף 10 ין שששכחתי לקחת. אחר כך תחבה יד מתחת לסינר בחזה והוציאה שקיק עם ממתקים. — אריגטו גוזאימאס. — קיצקטה. — נראה כל כך מסכן הסתכלתי ביום הראשון שלי בגשם.

בערב באתר הקמפינג על אגם קוצ'ארו, ליד העיר Hamatonbetsu, כבר לא שאלתי על מקלחת, אותי עניין דווקא אונסן, וכשנודע לי שגם פה יש אפשרות להזיע עם בחורים עירומים נעשיתי שמח. אני הופך להיות חובב אמיתי של העניין הזה. שם פגשתי את קוראשי, כנראה כך קוראים לו. הוא, כמו רבים אחרים התחיל עם השאלה "מאיפה אתה". אחר כך הוא הזמין אותי לשבת איתו בערב, תוך שהוא נימק בכך שמאוד רוצה להתרגל באנגלית. אחרי האונסן, חיכתה לי שיחה ארוכה. קוראשי הכין לי על האש אורז יפני וצווארי עוף. — האורז היפני הכי טעים. האמריקאי כך כך. — והסיני, טוב? — לא-א הסיני בכלל גרוע. האורז התגלה כטעים באמת. מעולם לא הייתי גורמה מיוחד בעניין הזה - מעט יכול לומר על גוונים של טעם ואחר-טעם, אבל כזה עוד לא אכלתי.

קוראשי סיפר לי על העבודה שלו. בגילו, 50 שנה, הוא עובד כמנהל מכירות במפעל כימיקלים. מתמונות בטלפון הוא הכיר אותי על המוצרים שלהם. — אתה אוהב את העבודה שלך? השאלה הזאת הבלבלה את היפני, הוא קודם הסתכל עליי עם חיוך קל, אחר כך קרב את האוזן השמאלית ושאל שוב: — סלח לי, מה? — האם אתה אוהב את העבודה שלך? כאן הוא הבין שלא טעה וצחק, לשאלה כל כך מגוחכת. — העבודה שלי? כמובן שאוהב! אני אוהב את מה שאני עושה.

הוא סיפר לי שהוא נוסע באופנוע והתחביב הזה מאוד לא אוהבת אשתו. עכשיו, כששתי הבנות התאומות גדלו, הוא החליט לנסוע באופנוע בהוקאידו. אחר כך השיחה עברה על מזג האוויר ועל זה שהבת שלו לא אוהבת אותו. חוכמה ישנה של נוסעים בטרמפים אומרת: אם כל הנושאים נגמרו והשיחה לא זורמת, צריך להסתובב לחלון, להסתכל מהורהר על הכביש דקותיים, אחר כך להסתובב לנהג ולומר "הרסו את המדינה!". במקרה הזה השיחה מובטחת לעוד לפחות שעה. להגיד על יפן נקייה ויפה, כפי שנראתה לי עד אז, הלשון לא הסתובב לי, אז פשוט החלטתי לשאול את קוראשי על יחסו לממשלה. מתברר שאפשר לחיות ביפן וגם לא לאהוב את הממשלה. — הם בכלל לא חושבים על עתיד יפן, ועסוקים רק בכך איך לנצח את הבחירות הבאות. החינוך ביפן גם התברר כחרא מוחלט. לפני הפרידה קוראשי ביקש שאני אדפוק לו באוהל, למקרה שאני אקום מוקדם יותר, כדי להיפרד. בבוקר מזג האוויר הסתדר, אבל נשבה רוח. על האגם עברה אדווה. לפי המפה, איפשהו קרוב כאן יש אטרקציה תיירותית - חיפוש זהב בנהר בשיטה עתיקה.