היום הראשון באוכף
תרגום AIבמחשבה עברתי את החלק הזה של הדרך כבר פעמים רבות. עוד כשתכננתי את המסלול. הו, כמה יפה זה היה בחלומות שלי. מצד אחד - גבעות מכוסות צמחייה עבותה, כל כך גבוהות שצריך להרים את הראש כדי לראות את הפסגה. מהצד השני - הים, כחול בהיר עם משטח כמו מראה, ואני נוסע ממש על הקצה, קצת מעלה. כך דמיינתי לעצמי את התמונה הזו, וכך אני רואה אותה עכשיו. אבל עכשיו אני שומע שחפים ושאון הגלים, שומע את ריח הים ומרגיש רוח קלה על הפנים.
מווקנאי אל הדרך הצדדית מוביל ירידה תלולה. כאילו אני צולל ממנה אל הים ואחרי 30 קילומטר מוצא עצמי בקייפ סויה - הנקודה הצפונית ביותר של יפן. אומרים שבמזג אוויר טוב ניתן לראות מכאן את סחלין, המרחק אליו קצת יותר מאשר לווקנאי - 43 קילומטר. אני מתבונן למרחק, אבל היום יש ערפל על הים.
ניגש אלי זוג יפני עם בן בן עשר. — סליחה, אפשר לשאול אותך שאלה? — כן, בבקשה. — לבן שלנו נתנו משימה בבית הספר... — לא הבנתי מה המהות הכללית של המשימה, אבל שאלו אותי מאיפה אני, לאן אני נוסע ומה הגיל שלי. כל זה נרשם בכתב ילדות חרוצה בשאלון, והגיל הוקף בעיגול.
אני נוסע כשיד אחת על ההגה, והשנייה רוקדת - בנגן מתנגנים שירים, אחד יותר טוב מהשני. מהמכוניות העוברות מסביב אנשים מסתכלים ומחייכים. רוכבי האופנועים בברכה מרימים את היד השמאלית למעלה. כל רוכבי האופנועים העוברים מסביב מרימים את היד למעלה. באיזה שהוא רגע הדרך נכנסה ליער, מכוניות הפסיקו לעבור מסביב, ונשארתי לבד. אפילו למרות המוזיקה באוזניים, אני שומע את השקט מסביב. כשהתקרבתי לגשר מעל נחל קטן, הורדתי את האוזניות ושמעתי את קולות היער האמיתיים, ציפורים ורשרוש עלים, וכשלרגע הכול נדם, בנחל התיז דג. רוכב אופנוע שעבר הפר את השקט.
קשה לכתוב על הדרך. היא מלאה נופים ילים ורגשות ומחשבות. אני רואה שחפים, ים אינסופי, סירה חלודה על החוף, אנפה עומדת במים. הרבה פרטים שיוצרים את מצב הרוח של הדרך. אבל כל הפרטים האלה נדחסו לערימה כשראיתי את הצבי. צבי גדול, בשרני. הוא הסתכל עלי בעיניים גדולות, אבל בי בשלב ההוא העיניים היו יותר גדולות. אפילו לא מיד התחשבתי במצלמה, אבל כשהתעשתי והתחלתי בידיים רועדות להוציא אותה מהתיק, הצבי הסתובב אלי בתחת וברח. בשדה ליד הטחנה מצאתי קמפינג. יש כאן הרבה רוכבי אופנועים, אבל יש גם רוכבי אופניים. כבר התחיל להחשיך, והרוח התחזקה, אז החלטתי ללון כאן. הקמתי אוהל והלכתי לחפש מקלחת. — איפה יש כאן מקלחת? — מרים יד אחת מעל הראש, ובשנייה מעביר על הראש, מציג מקלחת. — שם. — היפני מצביע על בניין במאה מטר מאיתנו, בו בזמן מתיישב על הקרסוליים, ועם הידיים עושה אותו דבר כמוני. — אונסן. — אונסן?? שמעתי קודם על אונסן, ואפילו קיבלתי הוראות מפורטות מחבר על מה צריך לעשות שם. הגיע רגע האמת, יום הבחינה.
