אסאהיקווה. אבל זה, מבין?
תרגום AI— יש לך מזל, בדרך כלל אני נמצא בחוץ לארץ בענייני החברה. עכשיו יש לי שבועיים של הפסקה. אצושי אסף אותי אחרי העבודה מחנות לוסון, בערב התחיל גשם. הוא לבוש בחולצה לבנה ומכנסיים. עד אותו רגע התמזל לי פעמיים, הפעם הראשונה - בכך שבתיבת הדואר שלי בחמש בערב בכלל הייתה תשובה חיובית על CS.
הגענו אליו הביתה. בהיותו בעלים של איזה חברה קטנה שמוכרת ומוכרת מחדש, הוא שוכר דירת חדר אחד בקומה השישית במרכז אסאהיקאווה. השיג השכלה גבוהה בארה"ב, לשם נסע בלי תמיכת ההורים ועבד במקביל ללימודים במפעל. — רוצה יין? חבר שלי מצ'ילה שולח לי כל שנה שלושה בקבוקים. הדירה הייתה קטנה. ליד הקיר מיטה מולה ספה, שולחן קפה וטלוויזיה על הקיר. קצת שמאלה - אתה במטבח, קצת ימינה - במקלחת. — אני צריך ללכת לסופר, לקנות אוכל. — תלך לשם מחר, היום אנחנו הולכים למסעדה, אני מזמין אותך. גם יפנים אוהבים ללכת למסעדות סיניות. המנות מזמינים משותפות, כלומר לא לכל אחד הצלחת שלו, אלא פשוט, למשל, חמש צלחות עם מנות שונות. אצושי, הדליק מצית, קרא למלצר, הוא, כורע על הברכיים, קיבל את ההזמנה. — אריגטו גודזיימאס. — מרסי בוקו. המלצר שאל שוב. — מרסי בוקו, זה בצרפתית.
— כאן כולם קוראים למלצרים כך עם מציתים? — לא, רק אני. — הוא חייך בסיפוק, תיקן את חולצת הכדורסל. — נכנס למקום עוד אחד, אם אין לך בעיה. — הוא אמר כשאכלנו. — לאיזה? — יאהב לך - יש שם שתי בנות יפות, אחת מהן מאוד מוצאת חן בעיני. — אוקיי, בואו נלך. — אני רוצה להגיד לה ז'ה תם, מבין? הוא שילם. — דומו אריגטו. — מרסי בוקו. — הוא תיקן את המלצר בהתעקשות קלה. יצאנו לאותו מקום אחר.
