כל הדרכים מובילות לטוקיו

אצל ריצ'רד כמו תמיד הרבה אנשים. מועדון נוסעים, מעגל תמיכה לרוכבי אופניים — אפשר לקרוא לזה איך שרוצים. במטבח עם תה, בירה, קפה כל אחד חולק את הסיפור שלו. — נסעתי בקזחסטן, ובגבול עם סין סירבו לי לויזה. אתה מבין? כבר הייתי מוכן, כבר חשבתי איפה אסע, איפה אעצור, ופתאום סירבו לי... — ציינת בטופס שאתה רוכב אופניים? הם לא רוצים רוכבי אופניים אצלהם. — למה? — לא יודע, גם לי סירבו בהתחלה, אבל אחר כך אמרתי שמכרתי את האופניים ורוצה למלא טופס חדש. — כן, זה חכם. אז נתקעתי בגבול, לא ידעתי מה לעשות. חברים יעצו לי לטוס לדרום קוריאה. אגב, אני ממליץ: קוריאה — מדינה מעניינת. — כמה זמן אתה כבר רוכב? — קצת יותר משנתיים. — זה פטר מכפר ליד פרנקפורט. נסע באלבניה, סוריה, פקיסטן, טורקיה, אזרבייג'ן, קירגיזסטן, אוזבקיסטן, סין, קוריאה.

אלכס מקנדה מדבר עם מבטא צרפתי, נוסע מינואר. — הייתי ברוסיה, אתה יודע, יש שם משקה כזה... איך קורא לזה, מלחם וסוכר... — קוואס. — כן, נכון, קוואס ומנטי, אכלת מנטי? — מאחור על האופניים במקום מנשא ברזל יש לו לוח עץ מסומר, עליו עומד מקרר לאוכל. בחוט לשלדה מקובעות קופסאות פח מקפה. אחת לאגוזים, השנייה לכלים ועוד לא ברור למה. למקרה בתוך הצינור מתחת למושב חישורי רזרבה.

נסענו לחנות אופניים. אלכס צריך קופסה, בעוד יומיים הוא טס ללוס אנג'לס, ומשם באופניים לאלבמה, ניו יורק, נברסקה, מדינת וושינגטון — ריבוע על המפה. פטר צריך אומים לגלגל האחורי, ואני עדיין לא מוצא מבער גז נורמלי.

— עצרתי אצל איזו בחורה מגרמניה. בהתכתבות היא נראתה כל כך מגניבה, יודע, אמרה שאולי אפילו תצטרף אליי. אני אראה לך את התמונה שלה. אבל עכשיו יש לה איזה מצב רוח מוזר. פעם היא בדיכאון. לא רוצה לדבר. — או, היה לי כזה בסאפורו... — אני שונא את זה. יודע, אני מנסה להתבדח, להכניס אותה לשיחה, בכלל לא עובד. זה לא נעים, יודע? אתה נמצא אצלה בבית, תלוי בה. כמו ריצ'רד, אני יכול להישאר אצלו? — כן, לא אכפת לו, אתה יכול להיות כמה שתרצה. — אינטרנט, כביסה? — כן, הכל יש. — אצטרך לדבר איתו. אני לא יודע מה לעשות איתה, לומר לה שאני אעזב... — אלכס, אנחנו בטוח נוסעים לכיוון הנכון?

כבר נסענו כמה רחובות, חצינו כמה גשרים, ואת החנות לא מצאנו. — אולי ננוח? — עצרנו לאכול משהו בלוסון. כולנו אוכלים בחנות הזו. — אתמול היינו איתה באיזה מועדון הומואים. לא ידעתי שזה מועדון הומואים, אבל אהבתי. מוזיקה טובה, אנשים מצחיקים. אחד ניגש אליי, אומר:

— או, אתה תייר, אפשר לצלם אותך? — אין בעיה. — אני אומר. — תקנה לי לשתות ותצלם כמה שתרצה. — הוא קנה לך לשתות? — כן. הוא איזה צלם, מוכר אותן אחר כך, כנראה. בכלל אני עושה את זה הרבה. קרה לך שמישהו קונה לך אוכל בחנויות? — כן, אפילו נתנו לי כסף פעמיים. יש עוד טריק כזה, אני קורא לזה אטריות עם בונוס. — אז? — לוקח, קונה אטריות ובאיזה כפר ניגש לבית ומבקש מים רותחים. — מים רותחים? — כן, בדרך כלל מזה יוצא המשך. יודע? או שיאכילו אותך כמו שצריך, אולי יתנו להתקלח או יזמינו ללון. גם זה וגם זה טוב. — או, אני אנסה. אתה המצאת את זה? — פשוט פעם אחת הייתי צריך מים רותחים, והביאו לי עוד המון מטעמים יפניים שונים. — או, זה מגניב. פעם אחת אמרו לי, בוא לחנות אני אקנה לך כל מה שתרצה. מה היית עושה? — במה המובן? — אני יכול לקחת הכל, ואז הוא יגיד "מממ, לא, אני לא יכול" — זה מטופש.

לחנות האופניים לא הגענו. יש כאן קרוב גשר הקשת, הוא מוביל לאי מלאכותי, שנבנה במקום של הר זבל ענק שהיה קיים עד שנות ה-90. על הגשר אסור לנסוע באופניים. שני פועלים בכובעים שמו לנו על הגלגלים האחוריים לוחית עם גלגלים קטנים, דומה לסקייטבורד, כדי שנוכל לדחוף את האופניים לידנו.

— לא יודע מה לעשות עם הבחורה הזו. זו בעיה, יודע? נסעתי מהר, היו לי הארחות כל כך מוצלחות, אבל לא התעכבתי במיוחד בשום מקום. חשבתי, מי יודע, אולי יצא משהו. בכלל, עם CS אצל נשים זה כאב ראש. עם בחור אתה יכול לצאת איפה שהוא למסיבה, להכיר מישהו, להסתכל על נשים אחרות, ופה לא — אתה צריך להיות רק איתה, לא להציץ לשום מקום. — כן, בזמן שאתה מכיר אותה כמה שעות, ואין ביניכם כלום. פשוט לן אצלה. — כן-כן-כן. יש להן איזה דבר כזה. הן יכולות להיעלב אם אתה מסתכל על אחרות. לא יודע... אני מעדיף לחפש הארחה אצל בחורים. — לפעמים, כשאישה מקבלת את הבקשה שלך (בקאוץ'סרפינג) אתה חושב, למה היא עשתה את זה? אולי מצאת חן בעיניה. — כן-כן-כן. וב-CS זו בעיה, יודע? אתה לא יכול לעשות כלום, כי יכול להיראות לך שמשהו מתחיל להסתמן, אבל לא באמת. והכל יכול להתקלקל, ביקורת רעה אחת בפרופיל שלך וזהו, מבין. — כן.. בסאפורו האשימו אותי ששברתי כירת גז. ובבוקר שאלו ברמז: "איפה אתה לן הלילה?". זו הייתה החוויה הכי גרועה שלי ב-CS.

בינתיים, מהגשר נפתח נוף למפרץ האי, משרד פוג'י TV ועל המים הכחולים שטים סירות לכל הכיוונים.